The Sound of Passion

Enter your zip code

Your location is set automatically, if you want to change it please filll the next field.

Enter your zip code

Update location

Cancel

Enter your zip code

Your location is set automatically, if you want to change it please filll the next field.

Enter your zip code

Update location

Cancel

צלילי התשוקה

Stories of Audacity

כדי להגיע ליעד שלכם, אתם יכולים פשוט לזוז. אבל לנסוע זה הרבה יותר מזה: זוהי דרך לחוות רגשות חדשים או לעורר רגשות שנשכחו. כשאתם נוסעים, אתם חוצים את העולם מתוך רצון עז לחוש תדהמה, להבין שאתם חיים. ואתם מגלים כל פעם מחדש את צלילי התשוקה, את כוחו של הטבע ואת הריגוש הנובע מחקירת דברים חדשים.

מזראטי פנו אל סופר ואל צלם, על מנת שיביעו רגשות אלה דרך האמנות שלהם.

התחנה הראשונה במסע הזה הוא הטריטוריה המלכותית וההפכפכה של ההרים. כאן תוכלו לגלות כיצד חיו האמנים את ההרפתקה הזו, יחד עם אלוף העולם בסקי ג'ורג'יו רוקה. גלו עימם את צלילי התשוקה!.

המקום

דמיינו עמק שטוח המפסיק להתפתל. בעוד ארבעה קילומטרים תגיעו לסכר המסמן גבול.

כוחו של הטבע

המקום

דמיינו עמק שטוח המפסיק להתפתל. בעוד ארבעה קילומטרים תגיעו לסכר המסמן גבול. העמק שמולכם נותן תחושה של סוף העולם, ומזכיר לכם צמתי מסחר ופונדקים עתיקים. מעליכם מתרוממים ההרים, עם שלג גבוה יותר מקומתו של אדם. ההרים הם "פיז ברנינה", "פיז קווטרואלס", "פיז מורטל" ו"סקימה דה סאוסאו" – ופסגותיהם מציירות קו זועף שמעבר לו ניתן לראות שמים בצבע כחול פרוסי, צבעו של החלל העמוק, כי האוויר שם למעלה דליל.

אם תחזירו את מבטכם אל הקרקע, תראו כביש המתפתל בתדר זהה לזה של העמק. אולי זו הסיבה שקוראים לו "כביש העמק". אמור להיות כחול אחר מימין, עם גווני הירוק של אגם ליביניו, ואכן הוא שם. אבל הוא קבור תחת שמיכה של שלג המכסה גם שכבה של קרח. משמאלכם, חומות של אבן מגינות על הכביש שהרים שלמים מונחים עליו. כשמבטכם עובר אל מתחת לחומות, מה שאתם רואים נראה כמו סרט, והנוף מתעורר לחיים.

אז בואו נסכם: הרים בחוץ, גבול לפניכם, אגם קפוא מימינכם, כביש מתחתכם, מכונית סביבכם.

אני רק לחישה. אתם, מצד שני, חיים את זה.

הצלילים

עכשיו כשאתם חיים את זה, אתם יכולים להפסיק לדמיין. הקשיבו. אל תלכו רחוק מדי – הקשיבו למרחב הקרוב שסובב אתכם. תא הטייס של המכונית העוטף אתכם הוא רחם בטוח של חיית פרא.

כוחו של הטבע

הצלילים

עכשיו כשאתם חיים את זה, אתם יכולים להפסיק לדמיין. הקשיבו. אל תלכו רחוק מדי – הקשיבו למרחב הקרוב שסובב אתכם. תא הטייס של המכונית העוטף אתכם הוא רחם בטוח של חיית פרא. בפנים אין כל אי שפיות וגם לא סכנה, גם אם זה מקום שהמריא אל החלל במרדף אחר טרף שהוא היום רק החוויה הזאת.

אבל אל תבלבלו בין אי תנועה לבין שקט. האזינו בריכוז רב יותר, במיוחד כשאתם מתקרבים לעיקול. שמונה שסתומים מגבירים את מהירות הסיבוב שלהם, והקרשנדו עובר מטונים עמוקים המגיעים מהקרביים עד לנהמה בצלילים גבוהים וחדים יותר ההופכים את הסאונד למפגן של רציונליות: חיית הפרא הופכת פתאום לשלמות טכנולוגית, שכל פרט של הצליל שלה מדויק, נהמה אפלטונית של סיבובי מנוע גבוהים.

העיקול חוסם מראה שנפתח כעת בפניכם. הכול עכשיו במרחק נגיעה בקתדרלה המכילה שילוב מושלם של אלמנטים המלווים את כפות ידיכם, את גופכם, את אוזניכם לקראת קטע כביש ישר הקורא לחיית הפרא. וחיית הפרא מגיבה. השסתומים מגבירים שוב את סיבוביהם, ולחץ קל בחזה מזמין אתכם להישען על המושב. כעת העבירו את מבטכם אל ההרים: הם נראים כמו אצבעותיה של הארץ המצביעות על הכיוון – למעלה.

בחוץ, חיית הפרא מייללת וקוראת לכם, נותנת לכם לחוש את שריטותיה. אבל בפנים אתם נהנים מהפינוק היוקרתי: בודקים את הגבול העל אנושי בין דממה מוחלטת לבין שאגת מלחמה.

הגובה

כשאתם פוסעים עליו, שלג שאיש לא נגע בו נדחס בקול פיצוח רך. גם הצליל נחשף לכל הטוהר מסביב, והחלל הריק מתכווץ. אבל בואו נלך אל מעבר לצליל. בואו נחוש את הגוף.

כוחו של הטבע

הגובה

כשאתם פוסעים עליו, שלג שאיש לא נגע בו נדחס בקול פיצוח רך. גם הצליל נחשף לכל הטוהר מסביב, והחלל הריק מתכווץ. אבל בואו נלך אל מעבר לצליל. בואו נחוש את הגוף. אתם מטפסים במעלה ההר בנתיב המוביל אתכם. האוויר רענן ויבש ואינו נכנס בחדות אל השפתיים. במקום זאת, בכל נשימה אתם טועמים את השמש. מולקולות הגלוקוז המורכבות מתפרקות, והמאמץ שלכם מקבל חיים חדשים. כל צעד הוא מדידה של המרחק שאתם עוברים. אתם אנרגיה, אתם חיים.

מתחת למסלול שיצרו עקבותיכם נמצא כביש החותך כסכין את גבו של ההר שעליו אתם מטפסים. אתם שולחים אליו מבט ואינכם רואים דבר, מקשיבים לו ואינכם שומעים דבר. אתם ממשיכים ללכת, עיניכם עצומות, החשיכה צבועה בגווני כתום. עור פניכם הוא מגש לשמש, והצליל היחיד הוא עדיין זה של השלג היבש והריחני הנכבש תחת כפות רגליכם.

ואז, כמו כלי נגינה המשמיע צליליו לאחר הסולן, התפרצות של מיתרים מסתחררת ואז נרגעת. רפרוף רב עוצמה, עצבני אך מפגין שליטה מושלמת, כמו האקרובטיקה של צרעה. הקצב שלכם מתגבר כי אתם מזהים את הצליל ואת מקורו ואת הזעם האלגנטי שלו. קודם הייתם ממש בתוכו.

המיתרים נשמעים שוב, עם אותו להט אך בעוצמה גבוהה יותר. זהו הרגע שבו עיניכם נפקחות ואתם מסתובבים: מבטכם תופס את חרטומה הגבוה והגאה של מכונית המבצעת סיבוב בגודל סיכת ראש. הנהג נוסע לאורך איזון מילימטרי בין שליטה לחופש. תודות למנוע ולכוח הצנטריפטלי והצנטריפוגלי, אין כאן סכנה אלא הזדמנות: מי שנוהג יכול להתענג על סיבוב ההגה באופן המנוגד לאינטואיציה בכיוון הנגדי. צמיגים של ארבעים סנטימטר גולשים על השלג ומחליקים אותו כמו מכחול ציירים עם צבעי טמפרה. הנהג מתאחד עם התנועה, עם היחס בין כמויות הריקנות והמלאות שהטבע סידר ליצירת הנוף. להתאחד. זו הדרך להתחבר אל כוח המגיב כל כך מהר שהוא נדמה כחי – חיית פרא או הוריקן הממהר לחלוף על פניכם ומותיר אחריו צליל שהפיזיקה קוראת לו אפקט דופלר.

הוא יגיע אל הפסגה לפניכם, אבל גם אתם צריכים לתת פורקן לסוסים שבתוככם.

הפסגה

כשאתם מגיעים למעלה, הנוף משתנה. המנוע נח, פעימות לבכם מאטות, מבטכם נפתח: אתם מניחים את כפות רגליכם על הקו שאליו פסעתם מתחילת המסע, הקו המפריד את הלבן מהכחול.

כוחו של הטבע

הפסגה

כשאתם מגיעים למעלה, הנוף משתנה. המנוע נח, פעימות לבכם מאטות, מבטכם נפתח: אתם מניחים את כפות רגליכם על הקו שאליו פסעתם מתחילת המסע, הקו המפריד את הלבן מהכחול. כמה רחוק הוא נראה קודם, אבל בן אנוש משתוקק לשינוי.

הגעתם למעלה כדי לחזות במה שעומד להתרחש. רק אתם שם, והמילים שלי עוזרות לכם לראות. ראשי ההרים נפרשים סביבכם, והקלשון הלבן של הלבנטה משלים את התמונה כמו פורטרט שהאדם העביר לרשות הסלעים. ליד המכונית שכעת אינה נעה, חסר תנועה כמו חיית פרא המוכנה לזנק, עומד אדם שראיתם פעמים רבות אך מעולם לא פגשתם. ראיתם אותו מחליק על השלג, טס קדימה בסלאלום כמו יוליסס הבורח מציקלופים לאחר שאמר להם ששמו הוא "אף אחד". וכאן, בנוף האלפים בגובה של 2400 מטר באחד מימי פברואר 2021, "אף אחד" הופך לסינתזה של אמנות ואינטליגנציה, אינסטינקט, עוצמה ושאפתנות. מזראטי לבנטה טרופאו וג'ורג'יו רוקה, אלוף העולם בסלאלום לשנת 2006, מעוררים הכול לחיים. ההצגה מתחילה.

הדו קרב

נהגים וגולשי סקי מדברים באותה שפה. מילולית או גופנית, אין הבדל באופן בו הם ניגשים למדרון שעליו הם עומדים לנוע. הם מחייכים, תוך חיקוי תנועת העיקול.

כוחו של הטבע

הדו קרב

נהגים וגולשי סקי מדברים באותה שפה. מילולית או גופנית, אין הבדל באופן בו הם ניגשים למדרון שעליו הם עומדים לנוע. הם מחייכים, תוך חיקוי תנועת העיקול. בסופו של יום, מגלשיים ומנוע הם פשוט דרכים שונות לתפוס מהירות ולהרחיב את הריגוש של ההרגשה שאתה חי.

הנהג והגולש מפסיקים לדבר, ורק צליל האוויר ממלא את הנוף. כמו השקט שלפני מלחמה, או חיזור. דו קרב תחת השמש הגבוהה.

כעת בואו איתי הצידה, וניתן לג'ורג'יו רוקה לרכוס את מגפי הסקי ולנהג לחגור את עצמו במכונית. בואו איתי הצידה, למקום בו ממתין חתול שלג. אתם עומדים להיות עדים לריקוד היוצא מתוך לב ליבה של התנועה.

המנוע שואג, רוקה סוגר את הקסדה. החזיקו חזק ושכחו את קולי.

מה שמפעיל את הגולש הוא כוח המשיכה, ואת הלבנטה – מנוע V8 עם 580 כוחות סוס. אבל האופן בו הם משתמשים באנרגיה ומשחררים את היופי עשוי מאותם דברים: המסלול הנכון, השלמות של כוחות שמאלפים את האינרציה ומשנים את הנתיב בו הכול נע. לאחר קו הזינוק, נראה כי קרקעית העמק זזה לעברכם במהירות הולכת וגוברת, אבל כשרוקה מגביר את מהירותו והלבנטה את סיבובי המנוע שלה, אתם חשים את הבריזה עוברת בשערכם והופכת לרוח, והרוח הופכת לסערה. הנוף כל כך לבן והשמיים כל כך צלולים שאתם יכולים לראות את העולם נוטה על צדו.

אדם ומכונית נעים במורד ההר זה לצד זה, כמו שיר שנכתב בשלג, שיר המדבר על גידים ועל היגוי, על שרירי ירך ועל שסתומים, חיים וטכנולוגיה משוחחים זה עם זה, מחקים ומפתים זה את זה. אתם שם, ממש באמצע השיר, כמו חוקר שייזכר מעל דפי ההיסטוריה כמי שחזה בהצגה של פעם בחיים: איש בשלג ומכונית שיודעת לשחק כמו אדם, דיאלוג בין אלילים חסרי אב, עשויים מדם ובנזין, מברזל ובשר, מפתחי אוורור ומנשימה. חתול השלג רודף אחר זיקוקי הקריסטל הנשלחים אל השמים בכל סיבוב, והאיזון שאתם חשים מגיע מהסנכרון של תנועות מושלמות.

הכול נמשך פחות מדקה, אבל מי שאמר שהשלמות מטבעה היא קצרת מועד – צדק: היא רבת עוצמה, והאדם אינו יכול לשאת כוח כזה למשך זמן רב. אפילו אלוף עולם אינו מסוגל, וגם לא אתם, כשעיניכם מלאות ביופי כזה. מכונית הייתה יכולה, אך מכונית ללא אדם היא כמו לב ללא פעימות.

כשאתם יורדים מחתול השלג, אתם מסתובבים ומביטים למעלה למקום בו התחלתם. אתם קוראים את השיר שכתבתם לפני רגע, ומרגישים שהוא הושלם.

הדרך חזרה

ליביניו נמצאת במרחק זריקת אבן. אתם תחזרו לקחת את חפציכם, ותעזבו את הפינה הזו של העולם המזכירה צרור אבקת פרחים לבנה וקרה המגיעה מהצפון.

כוחו של הטבע

הדרך חזרה

ליביניו נמצאת במרחק זריקת אבן. אתם תחזרו לקחת את חפציכם, ותעזבו את הפינה הזו של העולם המזכירה צרור אבקת פרחים לבנה וקרה המגיעה מהצפון. אתם תיפרדו מאלוף העולם שיחזור לשגרת יומו ושיעורי הסקי שלו, ותשאירו מאחור מכונית שהרשתה לכם לחוות איזון בין פראות ליופי. תותירו גם שיר שנכתב על מדרון עטוי שלג גבוה יותר מקומת אדם.

אדם שומעים מנגינה בקרבת מקום. תקליטן מתרגם את כל הצלילים ששמעתם בין השלג לשמיים, בין אדם למכונית, לתווי מוסיקה.

נותר דבר אחרון שעדיין צריך לראות: אילו מרכיבים נוספים יסכימו לקבל בברכה כזו אדם ומכונית, ולהפוך לקרקע עליה ירקדו ויכתבו שירה. אבל יש עוד זמן. אתם אף פעם לא מפסיקים לנסוע.